כי דגלי דגל טוהר ויושר יטהר שתי גדות ירדני

כי דגלי דגל טוהר ויושר יטהר שתי גדות ירדני

יום שלישי, 11 באוקטובר 2011

ביבי, עכשיו תורו של יהונתן !!!









מי שהתריע בעבר כי כניעה לטרור תוביל לעוד טרור, לא יוכל לטעון כי לא ידע לאן תוביל העיסקה עליה חתם עכשיו. מי שבמקום מכת גרזן על ראשי הטרוריסטיים מנהל אתם משא-ומתן ונכנע לדישותיהם, אינו מגלה מנהיגות, אלא רפיסות.
ומול זאת, אותו ראש-ממשלה מצליח להפוך כמעט כל נסיעה לארה"ב למסע ניצחון תקשורתי, ואף מדיני.
ולכן, צריכה לצאת קריאה לבינימין נתניהו: גייס עכשיו את כישוריך למען מטרה שהעם היושב בציון מצפה לה. קבע עכשיו נסיעה לארה"ב, לא לקונגרס, ולא לעצרת האו"ם, אלא לכלא נידח במדינת מיין.תפגש עם יהונתן ותכריז קבל עם ועולם "התחלתי במיצוות פדיון שבויים, ולא אנוח עד שאשלים את המשימה".


היה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו שקבע את מחירה של העיסקה בתשלומים לשחרור גלעד שליט. נתניהו היה זה שטרח להזכיר כי משוחררי עסקת טננבואם אחראיים לרציחתם של 27 ישראלים , אחרי שילוחם לחופשי. אלה כנראה עדיין אינם התשלום האחרון בגין העסקה בה שוחררו כ 400 מחבלים, ולא מן הבכירים ביותר. הפעם מוצאים את דרכם לרחובותינו יותר מפי שניים , מסוכנים יותר, בעלי כישורי ביצוע ומנהיגות מוכחים. את המתמטיקה נשאיר למישהו אחר לעשות. מי שהתריע בעבר כי כניעה לטרור היא מכונה בעלת גלגלי שיניים עד אין-קץ, ושהרציונל שלה היא שטרור רודף טרור והדרך היחידה לעצור אותה היא במכת גרזן שתשבית אותה כליל, לא יוכל לטעון כי לא ידע לאן זה יוביל.
לא מנהיגות הוכיח כאן ראש-הממשלה, אלא רפיסות והעדר חוט שידרה ערכי, תכונות המבדילות בין תחזוקן קואליציוני מוצלח במצבי משבר, לבין מנהיג אומה. צ'רצ'יל היה בודאי מתהפך בקברו , לו יכל לצפות בביצועיו המבישים של ראש-ממשלת ישראל.
ובכל זאת, האמת צריכה להיאמר... ככל שזוהרו של נער הפלא של הפוליטיקה הישראלית מתעמעם, ככל ששערו מאפיר, עדיין נשאר בו זיק מן התכונות שזיכו אותו בעבר בקריאות "הוא קוסם, הוא קוסם...", כל פעם שנכנס לכינוס מרכז הליכוד. ביבי עדיין ניחן ברטוריקה, בכישורי הסברה ויחסי ציבור, הזכורים לנו מצעירותו. אלא מה ?? בישראל זה כבר לא עובד !!! כל התעלולים והפירוטכניקה המילולית שהוא יודע לגייס מטילים במקרה הטוב שעמום משמים על קהל שומעיו בארץ; במקרים הפחות טובים, זה כבר לעג ובוז... מה שביבי יודע לעשות מול קונגרס אמריקאי לעומתי, אינו עובד מול כנסת בה יש לו רוב מוחץ. אותם טיעונים, אותו נואם מחונן, ואין חשמל באוויר, שלא לומר שאף אחד לא מריע, לא בעמידה ואף לא בישיבה.
אך לא רק מול קונגרס לעומתי, זה עובד. הנשיא המתנשא העוין, המסרב להצטלם אתו בבית-הלבן, ומעדיף לשחרר לעיתונות תמונה מזלזלת בה הוא משוחח עם ראש-הממשלה כשרגליו על השוחלן הנשיאותי, מתומרן בכישרון לא רע לנאום כמעט ציוני בעצרת האו"ם, ולחיבוקים הדדיים כאילו מינקות לא היו חברים טובים מאלה.
גם נאומו של ראש-הממשלה בעצרת האו"ם העוינת, למרות שהיו בו כמה משפטים בעיתיים ואף מדאיגים, יכול בכל זאת להיחשב כהישג לא רע בזירה הבין-לאומית.
אז מה היה לנו ?? ראש-ממשלה רופס בבית, כנוע לדעת-קהל (אמיתית או מלאכותית) של כיכרות השוק (יחצ"ני משפחת שליט, והספונסרים של דפני ליף, להבדיל !!) המשנה את עמדותיו הבטחוניות או את משנתו הכלכלית הסדורה היטב , בהתאם למשב רוח ציבורי של "צדק חברתי" או "החזרת הילד הביתה". ומול זאת, אותו ראש-ממשלה המצליח להפוך כמעט כל נסיעה לארה"ב למסע ניצחון תקשורתי, ואף מדיני.
ולכן, צריכה לצאת קריאה לבינימין נתיהו: גייס עכשיו את כישוריך למען מטרה שהעם היושה בציון מצפה לה. על מנת להחזיר את יהונתן פולארד הביתה, לא תצטרך לשחרר אלף רוצחים, ולהתכחש לאמת הפנימית שלך. אם תעשה זאת, יהיה מתאם אמיתי ומרשים בין התשועות שתקבל בבית לבין הביצוע הבין-לאומי שתבצע. קבע עכשיו נסיעה לארה"ב, לא לקונגרס, ולא לעצרת האו"ם, אלא לכלא נידח במדינת מיין. תפגש אתה עם יהונתן, לא באמצעות שליחים, או מזכיר ממשלה, שרים מליגה ב' או רבנים ראשיים נטולי השפעה. תפגש עם יהונתן ותכריז קבל עם ועולם "התחלתי במיצוות פדיון שבויים, ולא אנוח עד שאשלים את המשימה". משם , ורק לאחר שנסיעתך תסוקר בכל העולם, תטוס לניו-יורק ותעשה עם מעצבי דעת קהל ועם חברי קונגרס מה שאתה יודע כל-כך טוב לעשות : תגייס אותם, עכשיו, כשמערכת הבחירות לנשיאות מחממת מנועים, למה שאתה בסתר לבך יודע שהוא נכון: שיהונתן צריך לחזור הביתה, שזו אחראיותך, ושמקום כליאתו וזהות כולאיו ידועים היטב, ואינם במרתף טחוב בעזה. יהונתן כלוא בפקודת נשיאים ופקידיהם, שאינם מתביישים להגיד ולהדליף כי הוא קלף מיקוח שעוד יזדקקו לו במשא-ומתן כזה או אחר עתידי. קבע אתה את כללי המיקוח ! תאמר באנגלית בקונגרס ובתקשורת האמריקאית את מה שאתה אומר לעצמך , ואולי גם לשרה רעיתך, פעם אחר פעם: "המשך כליאתו של יהונתן הוא מעשה אכזרי, לא הומני, שלפעמים יש בו גם ניחוחות אנטישמיים". אם תשים מטרה זו לנגד עיניך, אם תנעל בנחישות להשגתה, תחזור הביתה כראש-ממשלה נחוש, המוביל מדיניות שהוא מאמין בה גם עם מהמורות רבות בדרכו, ואינו מרפה עד לביצוע המושלם.
תחזיר את יהונתן הביתה ! בידך הדבר !

תגובה 1:

  1. נכון מאד! עכשיו איך אתה דואג שגם ביבי יקרא את זה?

    השבמחק